שתלים

באזורים האחוריים של הלסת העליונה, משני צידי האף, ישנו חלל המכונה סינוס.
לאחר עקירות שיניים גובה העצם מתקצר, ולעיתים מתקצר בצורה כזו שלא מאפשר התקנת שתלים באזורים אלו ללא תוספת עצם לחלל הסינוס.
הפרוצדורה של הוספת העצם לעיבוי חלל הסינוס מכונה הרמת סינוס.

שני סוגי הרמת סינוס – הרמה פתוחה והרמה סגורה

לאחר בחינה מדוקדקת של חלל הפה וביצוע CT של האזור, יוכל המומחה לחניכיים לדעת באיזו משתי האפשרויות לבחור. הרמת סינוס סגורה, המתאימה לרוב המקרים, כאשר דרושה תוספת עצם קטנה. או הרמת סינוס פתוחה, במידה והעצם המצויה מועטה במיוחד ויש צורך בתוספת עצם משמעותית.

מהי הרמת סינוס פתוחה?

בהרמת סינוס פתוחה, יוצרים מעין פתח דרך עצם הלסת בצד החיצוני של הסינוס ומפרידים בעדינות רבה את רירית הסינוס על מנת לשתול עצם מתחתיה. בחלוף כ- 9 חודשים, פרק זמן המשתנה במקצת ממטופל אחד למשנהו, העצם שהושתלה תיקלט היטב, וניתן יהיה לבצע את ההשתלה הדנטאלית. לעיתים ניתן לבצע את ההשתלות הדנטליות בשילוב עם הרמת הסינוס הפתוחה.

מהי הרמת סינוס סגורה?

לעומת זאת, בעת ביצוע הרמת סינוס סגורה, הפתח שיוצר הפריודונט קטן יותר ונעשה בחלקו העליון של עצם הלסת. היתרון הוא בכך שההליך מהיר ופשוט יותר, ותמיד מתבצע בשילוב עם השתל הדנטלי. אך יש גם חיסרון, בשעה שבהרמת סינוס פתוחה ניתן לראות היטב את האזור המטופל, בהרמת סינוס סגורה, בשל גודלו המצומצם של הפתח, לא ניתן להבחין בבירור בשטח הלסת שמעבר לאזור הנקודתי.

חובר ע”י ד”ר שי פרנקנטל, מומחה למחלות חניכיים