טיפולי חניכיים

ניתוחים רגנרטיבים (בנית רקמה מחודשת)

מחלת החניכיים, בניגוד לעששת (חורים בשיניים), אינה פוגעת ישירות בחומר השן, אלא במנגנון אשר מעגן את השן לעצמות הלסת. כלומר, אנשים הסובלים מהמחלה עשויים לאבד שיניים “בריאות”, שלא נזקקו בעבר לטיפולים כגון טיפול שורש או כתר.

לצערנו, לא תמיד ניתן לטפל במחלת החניכיים באופן שמרני, על ידי ניקוי עמוק של חיידקים ואבנית מתוך כיסי החניכיים ושורשי השיניים, ולעיתים יש צורך בהתערבות כירורגית – ניתוח חניכיים. בעבר, המטרה של הניתוחים הייתה כפולה: גישה ישירה לאתר הנגוע (כיס חניכיים), המאפשרת ניקוי אופטימלי של האזור המנותח ובנוסף כריתת חניכיים והעצם המכתשית על מנת לצמצם את עומק כיסי החניכיים ולהביא למתאר אחיד של העצם, בדומה למצב הבריא. ניתוחים אלו אומנם עוזרים להבראת החניכיים ולשמירה על השיניים לאורך זמן, אך על פי רוב מתאפיינים בהחמרה נוספת של המצב האסתטי (שיניים ארוכות יותר, בעלי מרווחים גדולים).

כיום, הציפייה מהטיפול הכירורגי במחלת החניכיים היא יצירה מחודשת (רגנרציה) של הרקמות שאבדו, תוך צמצום נסיגה נוספת של מתאר החניכיים (אשר כמעט בלתי נמנעת בניתוחים מהדור הקודם). לצורך כך, לרשותו של מומחה למחלות חניכיים עומדות היום שתי אפשרויות, אשר הדגימו יעילות זהה:

  1. רגנרציה מודרכת של הרקמות המעגנות את השן לעצם הלסת, שיטה הכוללת שימוש בממברנה מיוחדת שמפרידה את הפגם בעצם המכתשית מהחניכיים, אשר מונעת חדירת תאי רקמת החניכיים לתוך הפגם ולמעשה “שומרת מקום” להתפתחות העצם. קיימות ממברנות מסוגים שונים, חלקן נספגות לבד וחלקן לא נספגות כלל. לרוב משתמשים כיום בממברנות נספגות, בעיקר ממברנות מבוססות קולגן (חלבון המרכיב את השלד של החניכיים).
  2. אפשרות נוספת היא שימוש בתכשיר ביולוגי המכיל חלבונים המופרשים במהלך יצירת הכותרת והשורש של השן (Emdogain®). תכשיר זה הינו בעל מרקם ג’לי והוא מונח על גבי השורש החשוף של השן לאחר הרמה כירורגית של החניכיים וסילוק הרקמה הדלקתית. החלבונים מהתכשיר נצמדים לפני שורש השן ובהמשך משתחררים לאורך זמן ומעודדים גיוס של תאי גזע אשר הופכים לתאים הבונים מחדש את הרקמות של מנגנון התמיכה של השיניים.

 

במצבים מסויימים, כאשר הפגם בעצם הינו נרחב, בנוסף לשימוש בממברנה או בתכשיר הביולוגי המכיל חלבונים, הרופא יבחר למלא את הפגם בתחליף עצם (לרוב ממקור אדם או חיה), אשר תפקידו לשמר מקום ולמנוע קריסה של רקמה רכה (חניכיים) לתוך הפגם, ובכך לאפשר לרקמות של מנגנון התאחיזה של השן להיווצר.

לסיכום, השימוש בממברנה או בתכשיר ביולוגי המכיל חלבונים בניתוחי חניכיים רגנרטיביים קיבל תמיכה מדעית רחבת היקף ממחקרים קליניים בבני אדם. תרומתם להצלחת תהליך הרגנרציה מבחינת השגת התוצאה הרצויה אינה מוטלת בספק.

חשוב לציין, כי הטיפול במחלות חניכיים, ובמיוחד ביצוע ניתוחים פריודונטליים, דורשים הכשרה מיוחדת ושליטה בטכניקות כירורגיות ייחודיות, לכן בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם רופא שעבר התמחות בתחום מחלות החניכיים וקיבל הכשרה מתאימה.

חובר ע”י ד”ר יבגני וינברג, מומחה למחלות חניכיים